קייס למקל ביליארד של אלוף עולם לאחר שיקום מלא בעבודת יד
נחת אצלי קייס למקל ביליארד ייחודי ומעוצב, כזה שלא רואים כל יום.
קייס עם אופי, עם נוכחות – ובעיקר עם סיפור.
הקייס הזה היה שייך בעבר לאלוף עולם משנות ה־80, ועם השנים עבר לא מעט… עד שהגיע אליי.
מדובר בקייס עור בגוון חום, משולב קוביות לבנות תפורות ביד לאורך הגוף.
עיצוב לא שגרתי, לא תעשייתי, כזה שמיד ברור שהוא דורש עבודה קשה, סבלנות ודיוק.
הקייס הגיע אליי דרך אספן ישראלי, שמטרתו לא הייתה “לתקן” –
אלא להחזיר לו את החיים.
אותו אספן כבר העביר אליי בעבר שני קייסים דומים, אך פשוטים יותר –
קייסים בצבע אחיד, שלא דרשו שיקום מהיסוד.
כאן הסיפור היה אחר לגמרי.
בקייס הזה היה צריך להתחיל מההתחלה.
לפרק, לחשוף, להבין – ואז לבנות מחדש, שכבה אחרי שכבה.
הרשימה הייתה ארוכה, אז אקצר:
- פירוק מלא של כל האביזרים – מצירים ועד רצועות וידית אחיזה
- החלפת מנעולים לחדשים
- ניקוי והברשה יסודית של הצירים המקוריים ואבזמי הסגירה
- פירוק מלא של פנים הקייס
- ניקוי, חידוש וצביעה מחדש של עור הזמש הפנימי
- הזמנת ספוג פנימי חדש ומותאם, שנמצא מתחת לזמש
- תיקון קרעים ושפשופים בעור והמצב, באמת, היה קשה
- צביעה חיצונית מחדש בשני צבעים: חום ולבן
- והרכבה מלאה של כל החלקים חזרה למקומם
עבודה שלקחה שלושה חודשים.
לא ברצף, אלא לאט, מדויק, כל פעם קצת.
יש כאן המון שלבים, אבל החלק הקשה באמת היה צביעת הקוביות הלבנות.
לצבוע לבן – זו בעיה.
הרבה שכבות, הרבה סבלנות, ועוד יותר כשהוא יושב צמוד לעור חום כהה.
ישבתי שעות עם מכחול דק במיוחד,
וצבעתי קובייה אחרי קובייה –
כמו צייר…
(הלוואי והייתי צייר 😅)
שיקום קייס למקל ביליארד כך הוא הגיע אליי.
לפני שמתחילים לדבר על שיקום, צריך להבין את נקודת ההתחלה.
הקייס הגיע במצב עייף ושחוק, עם סימני זמן ברורים של שימוש ארוך שנים.
העור החיצוני היה סדוק, שרוט ובמקומות מסוימים פשוט גמור.
הידית איבדה את הצורה והנוחות,
הרצועות היו יבשות ושחוקות,
והאבזמים והצירים – מלוכלכים, מחומצנים ומלאים בשאריות של שנים.
בפנים המצב לא היה טוב יותר:
ריפוד הזמש היה עייף, מוכתם וחסר הגנה אמיתית למקל.
הספוג הפנימי כבר לא תפקד כמו שצריך,
והקייס כולו הרגיש יותר כמו זיכרון מאשר פריט שמיש.
זה היה הרגע שבו היה ברור – אין פה תיקון נקודתי.
יש כאן שיקום מלא, מהיסוד.
התמונה הזו ממחישה היטב את המצב הקשה שבו הקייס הגיע אליי.
ככל הנראה נעשה כאן בעבר ניסיון תיקון, אך מדובר בעבודה סנדלרית ירודה וחסרת אחריות.
הרצועה הודבקה לגוף הקייס באמצעות דבק מהיר (“דבק 3 שניות”),
פתרון שאינו מתאים כלל לעבודה עם עור, ובוודאי לא לפריט מסוג זה.
כדי להתחיל תהליך שיקום אמיתי, נדרש היה לנקות ולגרד בזהירות את שאריות הדבק,
ללא פגיעה נוספת בעור הקיים – עבודה עדינה, איטית ומדויקת, עוד לפני שניתן היה להתקדם לשלב הבא.
שיקום קייס למקל ביליארד – תהליך לפני ואחרי
מכאן – התמונות מדברות
בשלב הזה אין צורך במילים.
התמונות של לפני ו-אחרי מספרות את הסיפור כולו.
שיקום קייס ביליארד – אחרי
- הקייס לאחר שיקום מלא – צבע, עור ומתכת.
- עבודה נקייה, חיבורים מדויקים וגימור אחיד.
- שילוב הצבעים שוחזר בקפדנות, ידנית.
- רצועות, ידית ומנעולים – לאחר החלפה ושיקום.
- פנים הקייס שוקם ונבנה מחדש לשימוש בטוח.
- אותו קייס. מראה חדש.
לסיכום
מדובר בקייס ייחודי, בעל נוכחות חזקה ואופי ברור.
תהליך השיקום היה מורכב, ארוך ומדויק והתוצאה, בעיניי, מדברת בעד עצמה.
המשפט שסיכם הכול הגיע מהאספן עצמו:
“תקשיב, יצא מיליון דולר – המון תודה.”
השאר תגובה